שם הקורס: איך לכתוב עבודה סמינריונית
הערה:

איך לכתוב עבודה סמינריונית \ רויטל אלנבוגן


כיצד לעשות עבודה סמינריונית?


אז נכון, עבודה סמינריונית היא עבודה מייאשת ולא פעם תמצאו את עצמכם בוהים בקיר ולא יודעים לאן להמשיך... אז כדי להקל עליכם, הכנתי לכם רשימה של שלבים שלפיה אני עשיתי את העבודה הסמינריונית שלי וחושבת שזה אולי יעזור גם לכם...


חשוב לי להבהיר שאינני מתיימרת להיות "גאון" בעבודות סמינריוניות... אבל אני יודעת שאם לי היתה סכמה כזאת של איך לעשות את העבודה ושלבים ספציפיים, היה לי יותר קל... ברור שכל עבודה היא מקרה ספציפי לגופה וסביר כי הפירוט לא יתאים לכ-ל העבודות הסמינריוניות שתבחרו לעשות אבל ניסיתי שזה יכלול את מירב הפירוט לעשיית העבודה... בהצלחה!


שלב ראשון- שאלת מחקר
חשוב ביותר ששאלת המחקר תעניין אתכם, ככל שהיא תעניין אתכם יותר ככה סביר להניח שתסיימו את העבודה יותר מהר, כי החומר שתקראו בנושא יעניין אתכם יותר ויהיה לכם יותר כיף לסכם ולקרוא אותו.
בשאלת המחקר עצמה, בעיקרה נעזרתי במתרגלת שהיא עזרה לכוון אותי ולמצוא את הנושא האהוב עליי או לפחות משהו שקרוב למשהו שאני מתעניינת בו.
לדוגמא: בסמינר לגופו של עניין, התעניינתי בסרטי דיסני, רציתי לעשות על הגוף הנשי, על האנורקסיה שמדמים שם, על הדימוי גוף שמפתחים לבנות בגילאים צעירים וכן הלאה.
המתרגלת הסיתה אותי מהנושא בטענה שהוא נדוש, וטענתי היתה- ברור שהוא נדוש יש עליו הכי הרבה חומר ויהיה לי הכי קל לעשות על הנושא הזה... אז לא.. מסתבר שלא מאשרים לפי כמות החומר שתמצאו...


בשלב הזה באמת חשוב להיעזר במתרגלת או במרצה, לבוא עם מספר כיוונים שמעניינים אתכם אפילו אם בקצת ומשם להתפתח.


לדוגמא- השאלת מחקר שאני יצאתי איתה לבסוף היא "מהם ייצוגי דמות הזקן והזקנה בסרטי פיקסאר בשנים 2003-2009". שכן זה גם מתעסק בייצוג הגוף כמו שרציתי, וגם זה מתעסק בסרטי פיקסאר כמו שאני אוהבת ונהנית לראות (חלק מדיסני הריי).




שלב ראשון עם כוכבית- האם איכותי או כמותי?
בחצי שלב הזה, עלינו להחליט על פי מה אנחנו בונים את המחקר שלנו, יש כאלה שהמרצים כבר הנחו מראש "על הסמינר להיות כמותי..." או להיפך.. ויש כאלה שנתנו יד חופשית בנושא.
עליכם להחליט מה יותר נוח לכם? לעשות שאלונים סקרים ראיונות עומק וכן הלאה? או פשוט לקחת נתונים ולנתח על פיהם? או לקחת מאמרים להוציא מכל אחד אינפורמציה ולנתח את הנושא שלכם לפי האינפורמציה הזאת?
ספציפית בדפים האלה אני מתייחסת לסמינר איכותי, כי בו הכי השקעתי ואליו היה לי הכי קל לגשת אבל שוב, זה נורא ספציפית לבנאדם שמבצע את הסמינר לכל אחד נוח עם משהו אחר.


שלב שני- איסוף חומרים.
***יש לעיין בשלב אחד לפני הסוף! (בסוף)
נכון, שחלק מזה כבר עשיתם בשלב הראשון, כי לא תסגרו שאלת מחקר בלי לדעת כמה חומר תצליחו להוציא על הנושא.
אבל עדיין, זה שלב בפני עצמו. איסוף החומרים זהו שלב מייגע, שעות על גבי שעות באינטרנט ובספריה.
המלצה- תכתבו לעצמכם כמה מילים מרכזיות הקשורות לנושא באנגלית ובעברית ובהטיות.
לדוגמא בנושא שלי- אנימציה, animation, דיסני, פיקסאר, זקנה, Older, old, ועוד הרבה הטיות, צירופי מילים וכן הלאה.
לאחר שעשיתם לעצמכם רשימה, תתחילו לחפש בכל מאגר מידע בנפרד ותשמרו את כל הקבצים שאתם מוצאים רלוונטיים בלי לקרוא את המאמר עצמו, אלא רק לבדוק אם יש שם משהו שקשור, בפתיחה, במבוא, בסיכום, בתתי פרקים שמופיעים וכן הלאה.
אני אישית, כל מאמר שמצאתי, שמרתי, גם אם הוא שני עמודים, גם אם הוא 55 עמודים כל דבר שמרתי בתיקייה אחת שלמה.
לאחר מכן, ניגשתי לספרנית, תמיד נחמד לנסות עוד דיעה של מישהו, תמיד היא יכולה לתת לכם עוד היבט של חיפוש במאגרי מידע. או אפשרויות חיפוש שונות ואחרות.
שימו לב שאתם הולכים אליה אחרי שכבר ניסיתם לחפש בעצמכם כדי שתוכלו לכוון אותה למקומות שונים שאולי לא הייתם בהם.
אוקיי החלק הראשון של שלב זה הסתיים, מצאתם בסביבות ה40 מאמרים או קטעים.


מה עכשיו?
עכשיו זה שלב מעניין, תיכנסו לכל מאמר ותרשמו לעצמכם אם רלוונטי או לא לנושא שלכם, או לחלק מהנושא שלכם אפילו אם במשפט, הוא יכול להתברג לכם לסמינר.
אם לא רלוונטי? אם כן רלוונטי? בכל מקרה, תמיד כדאי להציץ ברשימת מקורות של המאמר הזה, אולי הוא לא רלוונטי לנו ,אבל הוא יכול להוביל אותנו למאמרים שכן רלוונטיים לסמינר או שאלה יובילו אותנו למאמרים רלוונטיים אחרים.
איך עוד אפשר למצוא מאמרים? לשאול אנשים משנים קודמות, כאלה שעשו על עבודות דומות לשלכם, כאלה שעשו על נושאים שקרובים לשלכם, אנשים ממכללות אחרות, אנשים מאוניברסיטאות אחרות, הורים של חברים, שכנים שמלמדים תקשורת וכן הלאה. לנסות את מזלכם בכל כיוון זה תמיד עוזר.


שלב שלישי-  סיכום המאמרים
שלב זה אכן מייגע ולוקח את מרבית הזמן, אבל אם אנחנו מסיימים עם זה, אתם תראו שסיימתם כבר חצי מהעבודה.
אז מה אני עשיתי? לקחתי כל מאמר, מרקרתי את הדברים החשובים שבו, ורשמתי אותם כמסה אחת גדולה. או כנקודות לפי כמות המידע שהיתה באותה מאמר.
אחרי שסיכמתי את כל המאמרים, שמתי לב שהרבה דברים חוזרים על עצמם על ידי מאמרים שונים, אולי בצורה אחרת אבל בתכלס זה אותו הדבר.


שלב רביעי- כתיבת סקירת ספרות
אז מה נשאר לנו בעצם? יש לנו כבר את כל המאמרים מסוכמים בסלנג שלנו, אנחנו צריכים להפוך את זה למסה אחת גדולה.
אז כל המרצים יגידו לכם "כמו שעון חול.. כמו שעון חול.." סבבה אבל בעידן האייפון מי יודע כבר מה זה שעון חול? (:
אז פשוט תתחילו, מהנושא הכי הכי רחב, בהקשר לדוגמא שלי- מהי אנימציה? ממתי היא התחילה? לתת איזשהי סקירה ספרותית על האנימציה (כמובן מתוך מאמר)... אחר כך נמשיך ביותר מצומצם, בדיסני שמכילה בתוכה את פיקסאר, איך דיסני הוקמה והתפתחה ואיך היא מתקשרת לפיקסאר? איך פיקסאר התקדמה ומה הקשר בין השתיים מבחינת הסכמים? כעת נעבור שוב לנושא האנימציה ולסטראוטיפזציה בכללי, מה זה בכלל סטראוטיפ כיצד הוא נוצר, איך לאנימציה יש השפעה על סטראוטיפים? מה הקשר בין זה לבין זקנה? האם יש מחקרים שנעשו בנושא על המיקום של הזקנים בסרטי אנימציה? לתת איזשהם השערות שמחקרים עשו בנושא, השערות תאורטיות של חוקרים, וכן הלאה.
ומתוך כל זה, לתת איזשהי פיסקה מסכמת, אז מה זה בעצם אנימציה, ואיך זה קשור לזקנה, ומה נעשה בעבודה הזו במילה אחת לא יותר (כי מעבר נרשום כבר במבוא!)
לדוגמא:  " לסיכום, סרטי אנימציה מוגבלים בזמן ועל מנת להעביר את המסר בצורה ברורה יותר הם משתמשים בסטראוטיפים ובסטיגמות המבוססים על מה שהחברה מבנה.    בקבוצה החברתית של הזיקנה הסטראוטיפים מבוססים בעיקר על תלות, חסרי אופי, חולי, בדידות ומאפיינים גופניים נוספים וכמובן כל אלו נשאבים ממה שהחברה מאפיינת לזקנים בחברה.   בעבודה זו אבצע ניתוח של שלוש הסרטים המצויינים על פי ייצוגי הזקן והזיקנה בהם באמצעות התבססות על שאלות מנחות, טיפוסי זיקנה ועוד."
זה אמור להיות לכם מאוד קל לעשות את זה עכשיו כי הריי כבר סיכמתם את כל המאמרים, אתם יודעים מה כל מאמר אומר ואם יש משהו שחוזר על עצמו אתם יודעים.
טיפ- אפשר תוכדי שאנחנו מסכמים מאמרים בשלב 3, לרשום לנו תתי נושאים קטנים שהיינו רוצים לגעת בהם, בנקודות ממש, ולדאוג שאנחנו נוגעים בהם בסקירת ספרות.
חשוב לזכור, שאם אנחנו עוסקים בניתוח איכותני, אנחנו צריכים שבמאמרים שאנחנו מדברים עליהם בסקירת ספרות, יהיו נתונים לניתוח הסרט או הכתבות או כל מה שבחרתם לנתח. למשל אם מאמר אחד עסק בהשפעה של סרטי אנימציה על ילדים, אני אנסה לבדוק האם חלק מהקריטריונים שהם בדקו להשפעה, רלוונטיים אולי לעבודה שלי?  או אם יש איזה חלוקה לטיפוסים באחד המאמרים אני אמרקר לי במרקר (כדי שיבלוט לי יותר לעין) ואנסה לבדוק איך אני יכולה לשלב את זה במחקר שלי.
ואם אנחנו עוסקים בניתוח תוכן כמותני (למשל סקר) גם כן חשוב לדאוג איזה שאלות לרשום בשאלונים, איזה שאלות להציג בראיונות, אנחנו לא יכולים להמציא מהראש שאלות כי גם אנחנו עלולים לטעות בניסוח שלהם וזה יכול להפיל לנו את כל העבודה... ולכן עדיף להסתמך על שאלות שכבר נשאלו במחקרים אחרים, ככה יש לנו בסיס ואין סיכוי שיגידו לנו שהשאלה היתה מוטה בצורה כזו או אחרת כך שהנשאל לא יכל לענות עליה בצורה אחרת (למשל אם נשאל שאלה: עד כמה אתה חושב שתאהב את הסרט? 1-בטוח מאוד, 2- בטוח לחלוטין, 3- בטוח בהחלט – אנחנו רואים שהתשובות לא נכונות בעליל כי כולן מובילות לאותה תשובה בתכלס... כמובן שזאת הגזמה בדוגמה אבל בשביל מה לכם לקחת סיכון..?)


בהמשך ישיר לזה, מגיע:


שלב חמישי- מתודולוגיה
המתודולוגיה היא בעצם מה שרשמתי פה למעלה, אני צריכה להגיד לקורא שלי, לפי מה אני מנתחת את הסרט (למשל) איזה קריטריונים לניתוח או השוואה הצבתי לעצמי על מנת שהוא יוכל לבצע את אותו ניתוח נגיד על סרט אחר, או על כתבה אחרת וכן הלאה.
המתודולוגיה מחולקת ל3 חלקים: שאלת המחקר, השערות המחקר ושיטת המחקר.
צריך לציין מה החשיבות של האמצעים שבהם השתמשנו לניתוח הטקסט ומהיכן נלקחו.
זה יכול לכלול בפנים- מספר דמויות, חלוקת טיפוסים (רעה או טובה), מאפיינים פיזיים ועוד רבים ושונים.
כמובן!!! שכל הקריטריונים האלה חייבים להילקח מתוך מאמרים שהשתמשתם בהם בסקירת ספרות!
אי אפשר פתאום להכניס במתודולוגיה מאמר שלא דיברנו עליו כלל בסקירת ספרות זה נוגד את החוקים (לפחות עד כמה שידוע לי).
בחלק זה של העבודה, אנחנו גם נרשום את ההשערות של העבודה, מה אנחנו מצפים למצוא, האם אני מצפה למצוא שעיקר הדמויות שאתקל בהן יהיו דמויות רעות או טובות? איך יאפיינו אותן? איך יהיה היחס של הסובבים אליהם?
ההשערות האלה, בד"כ תקבלו גם בעזרת המתרגלת או המרצה, באותה פגישה שתעזור לכם למצוא את שאלת המחקר (סוג של עסקת חבילה, היא לא תיתן לכם ללכת רק עם שאלת מחקר ובלי השערות או בלי כיוון להשערות לפחות).
לדוגמא: " השערות המחקר הן שכל הדמויות הזקנות המוצגות ייצגו דמויות "רעות" ואף ייוצגו בצורה מגוחכת ו/או בעלת סטראוטיפ שלילי, ובנוסף הדמות הזקנה תהיה מודרת מהדמויות המרכזיות בסרט כלומר תשחק בתפקיד משני."


שלב שישי- תוכן
מה הכוונה? בחלק הזה, עשיתי שעות צפייה- בסמינר האיכותני, ואילו בסמינר הכמותי- פרסמתי סקר אחרי שהשאלון עבר אישור של המתרגלת או של המרצה, ודרך גוגל – מסמכים- form הכנתי את השאלות עצמן, ופרסמתי לחברים בפייסבוק/מייל (אגב, שם זה גם מציג ניתוחים דרך טבלאות וגרפים וכולי ומקל על תהליך העבודה).
אתמקד כמובן באיכותני- העבודה שלי היתה על סרטים, אז פשוט ישבתי עם מחברת, וצפיתי בסרטים ורשמתי לעצמי על כל דמות נקודות לתשומת לב.
השלב הזה הוא שלב שיכול לנוע בין השלבים השונים. צפיתי בסרטים מספר פעמים (לא נגזים.. פעמיים) פעם אחת בהתחלה לראות אם בכלל יש עניין בסרט הזה בשביל לקחת אותו כקריטריון לניתוח בסמינר אם בכלל מופיעות שם דמויות לניתוח, הכוונה לדמויות זקנות לניתוח? ובפעם השניה לראות כיצד הקריטריונים שהעמדתי לניתוח פועלות בפועל על הדמויות- אחרי שלב המתודולוגיה.
כלומר איך באמת בא לידי ביטוי ההדרה של הדמויות הזקנות? מה המאפיינים הפיזיים שעשו לדמויות הזקנות? (מקל, קמטים, דיבור וכן הלאה).


שלב שביעי - ניתוח וממצאים
שלב זה הוא שלב שכל אחד יכול לקחת אותו למקום אחר.
אם מדובר במקרה של השוואה, סביר להניח שהיינו לוקחים נתון אחד ומשווים אותו בין כל הסרטים או כל הכתבות הנבחרות ביחד. למשל להשוות כמות של דמויות בסרטים ישנים מול חדשים- לא הייתי עוברת סרט סרט וסופרת הייתי עושה השוואה אולי אפילו בטבלה או משהו שיכול להמחיש בצורה הטובה ביותר.
במקרה של העבודה שלי, בחרתי לקחת כל סרט בנפרד ולנתח את כל הדמויות שעונות על הדמות הזקנה, להסביר למה היא עונה על הדמות הזקנה, ולמהשיך לנתח אותה על פי הקריטריונים שהעמדתי לעצמי במתודולוגיה.
לדוגמא לקחתי את הסרט "למעלה"up- התחלתי בסקירה על הסרט על מה הוא מדובר (ממש 4-5 שורות) והמשכתי במה מספר הדמויות שמצאתי בסרט, איזה דמויות זקנות אנחנו נפגשים איזה תפקיד יש לה (ראשי או משני) ועברתי דמות דמות וניתחתי אותה על פי הקריטריונים של המתודולוגיה.


טיפ- תעשו לכם במקרה כזה, דפי טיוטה של המתודולוגיה ותעשו V כל פעם שעברתם על נתון כלשהו בניתוח אחר. זה יקל עליכם על מנת לוודא שלא פסחתם בטעות על משהו.
ככה עברתי סרט סרט, על כל דמות שהגדרתי כדמות זקנה, וניתחתי אותה.
בסוף כל סרט שניתחתי רשמתי מילות סיכום. לדוגמא:" ניתן לראות כי קארל עובר מספר טיפוסי אישיות בסרט זה, בתחילה, הוא טיפוס המגלה שייכות לחברה כאשר הוא ואלי מזדקנים ביחד, הם נהנים אחד מחברתו של השניה.   לאחר מכן, עם מותה של אלי, החברה אכזבה את קארל, והוא מסתגר מפניה, נאחז בעבר, לא מוכן לוותר על הבית שלו, כלומר הוא הופך להיות לטיפוס שאיבד תחושת שייכות.  לאחר שמכה בפועל הבניין עם ההליכון שלו, הוא מסתגר בביתו בחושך שלא ידעו שהוא שם, והופך להיות הטיפוס שמתגונן ומשתריין מפני החברה.   כאשר הוא מועמד למשפט, החברה מכפיפה עליו את סטטוס הטיפוס הפסיבי תלוי, הוא זקוק לעזרת החברה שתעזור לו כי משהו לא בסדר בו, למרות שהוא כלל לא אמר זאת על עצמו. לבסוף, הוא מבצע איזשהי סגירת מעגל, כאשר הוא שב להיות הטיפוס שחש שייכות לחברה מעצם חברותו של ראסל."
החלק הזה של העבודה הוא החלק היותר כיפי, כי אנחנו לא עושים כלום בתכלס. אנחנו רושמים מה אנחנו חושבים על פי הנתונים שהצבנו לעצמנו, ומסכמים. זה הכל. וכל זה! לוקח לנו בערך 7 עמודים!
זאת אומרת שאנחנו כבר בסוף!!!


שלב שמיני- דיון ומסקנות
אני מסכמת מה מצאתי בתכלס מכל החפירה הזאת של הסמינר.
אני משווה בין מה שנאמר בסקירת הספרות ובין מה שנאמר בניתוח הממצאים ובודקת אותם אחד מול השני.
מה הממצאים שלי? מה הסקתי מהניתוח? האם באמת יש הדרה של זקנים באנימציה? כמובן, שכל זה מתבסס על פי הניתוח שהצבנו במתודלוגיה. וזאת הסיבה שהמתודולוגיה שלנו צריכה להיות פרפקט! בלעדיה כל העבודה שלנו תיפול.
אנחנו נתחיל את הדיון ומסקנות במשפט קצר על מה בכלל בדקנו בעבודה? לדוגמא: " בעבודה זו בחנתי את ייצוגי הדמות הזקן בשלושה סרטי פיקסאר- מכוניות, למעלה, ולמצוא את נמו.  ניתן לראות כי..."
בהמשך תרשמו קצת אבל ממש בחצי פסקה מה בכלל היו הקריטריונים לניתוח ולמה, כלומר אם בחנתי את הגוף הזקן לפי סטראוטיפים אז למה בכלל הסטראוטיפ נוצר? כי סרטי אנימציה מוגבלים וצריכים להעביר מסר מהיר לצופה.. בסגנון הזה.. לא לחפור כי כבר קראו את זה מקודם ויקראו את זה גם בסיכום ומבוא (בהמשך) ולכן אין צורך להעמיק.
החלק הזה של העבודה נועד כדי להגיד מה מצאנו בתכלס, מהסיכום של כל הסרטים שראינו וחקרנו מה התכלס של העבודה.
אנחנו נרשום אז בכל פסקה מה מצאנו, או לא מצאנו באיזה מהניתוחים שעשינו. למשל: " בשלוש הסרטים נמצא כי גם אם מרצון וגם מבלי רצון הדמויות הזקנות הופכות להיות מדריכן הרוחני של הדמויות הצעירות בסרט" ונרחיב בדוגמאות מתוך הניתוח שעשינו איך זה בא לידי ביטוי.
חשוב לזכור, שבכל פרק שאנחנו עושים צריך לעשות פסקה מסכמת של החלק. ולכן בשלב זה הפסקה המסכמת תהייה כוללת מהי התשובה הסופית למחקר? האם יש הדרה שלהם או לא? (כמובן כל זה ללא הדגמות כי כבר דיברנו על זה במרכז החלק הזה). לדוגמא: "אם כן ניתן לראות כי מניתוח שלוש הסרטים הללו, אין תשובה מדוייקת למספר הדמויות הזקנות הראשיות או המשניות שמופיעות בסרטי פיקסאר. אולם כן נמצא כי..."


שלב תשיעי- (אנחנו קרובים לסוף...) כתיבת הסיכום
נכון עדיין חסר לנו חלק אבל חכו...
בסיכום אנחנו אומרים מה עברנו בעבודה,מה שאלת המחקר, מה ניתחנו (ניתן להפנות ישירות למתודולוגיה) , מה נמצא בעבודה או מה לא נמצא בעבודה, מה המטרות של העבודה, מה ההשערות של העבודה והאם ההשערות שלנו היו נכונות או שגויות או חלקיות ואיך בא לידי ביטוי.  חשוב ורצוי לתת מבט למחקר עתידי בנושא: " במבט לעתיד, ניתן לבדוק מספר נדבכים נוספים בנושא ולבדוק האם יש קשר בין... כמו כן, הייתי מציעה לבדוק גם את ...."
חשוב ביותר לא לשכוח, לתת פסקת סיכום. מה אנחנו מסיקים מכלל הניתוח, האם יש תשובה מדוייקת? האם עלינו על משהו ששווה להתעמק בו בעתיד?
תחשבו שאתם מסכמים מאמר, מה הממצאים שלו, מה ההשערות של המאמר, מה שאלת המחקר!!!, מה ההתייחסות של הכותב לעתיד וכן הלאה. פשוט תסכמו את העבודה שלכם לעמוד עמוד וקצת.


שלב עשירי- מבוא (כן, שלום לך מבוא)
המבוא בא בסוף. למה?
כי המבוא הוא בתכלס כמו סיכום, רק קצר ובלי ממצאים (לפחות לא ברורים)
במבוא נרשום מה אנחנו מנתחים, רקע על הנושא (אפשר ורצוי לקחת מהסקירת ספרות שתעשו), על איזה אוכלוסיה המחקר מתבסס (לדוגמא מתבסס על הזקנים בפיקסאר), איזה ממצאים נמצאו בעבר בנושא (גם מסקירת הספרות אפשר לקחת) וזהו בתכלס.
אנחנו לא נגיד מה מצאנו כי זה לא המקום, אנחנו רוצים להשאיר את הקורא במתח כלשהו לקרוא ולהתעניין, המבוא הוא בעצם מה עומדים לקרוא במחקר, באיזה נושאים הוא נוגע? נותנים רקע לעבודה.
תחשבו שאתם ניגשים למאמר ורוצים לראות אם הוא רלוונטי לכם, אתם תקראו את המבוא, כי הוא יסביר לכם על מה המאמר מדבר, והריי לפי זה תחליטו אם הוא רלוונטי לנושא שלכם או לא... אז זה מה שאתם צריכים לעשות בתכלס. שמי שיקרא את המבוא יידע  על מה מדובר.


שלב אחד לפני האחרון- ביבליוגרפיה
את החלק הזה, כדאי ואף רצוי לעשות כבר בשלב  השני של איסוף החומרים. למה? כי אתם כבר שם!!!
אתם כבר בספריה, או באניטרנט, רשום לכם בדיוק מאיפה המקור הזה נלקח את כל הפרטים שלו, אז למה לעשות את זה שוב בסוף? זה יקל עליכם מאוד, פשוט תרשמו את כל הפרטים שאתם יכולים לקחת מזה, הוצאה, שם כותב שנה עורך בית דפוס ובלה בלה כל מה שקשור לזה.
תרשמו ליד זה איזה סוג של מאמר זה האם זה מאמר מכתב עת? או מקוון? או מספר ערוך? וכן הלאה, וכשיתחשק לכם, או אפילו באותו רגע, תעמדו מול החוברת של נוסק של קריאה וכתיבה אקדמית, ותרשמו את זה לפי החוקים הנכונים של הכתיבה של הביבליוגרפיה. חלק קצת מייאש אבל ברגע שמסיימים איתו זה סבבה(:


שלב אחרון- הגהה הגהה הגהה ושוב הגהה
בשלב הזה, תקראו את העבודה, שוב ושוב ושוב.. תתנו לחבר לקרוא, תתנו להורים לקרוא, תעברו על ניסוח, הכל בעבודה זה ניסוח אחד גדול! ברגע שלא ניסחת נכון, לא העברת את המסר נכון והופ ירדו 5 נקודות.. חבל... תנסחו שוב ושוב, תעבדו על פסיקים ונקודות ומרווחים נכונים, וכתיבה נכונה בכלל.
אני חושבת שסיימתם.. יאללה להדפיס לכרוך ולהגיש (: